פענוח מוזיקאלי של צופן טעמי המקרא המסורתיים חושף את ספר התורה - כפואמה מוסיקלית מושלמת, אשר בכללותה כתובה למעשה בחרוזים בלווי קומפוזיציה מוזיקלית המתעלים על כל דמיון.
יחד עמה, גם שאר כתבי הקודש יהודיים נכספים כיצירות אומנות הפואטיות והמוסיקליות מלהיבות ועכשוויות להפליא!
אחרי 2000 שנות דממה בגלות, תגלית נדירה ומסתורית חושפת כי ספר כל הספרים והזמנים – התורה – היא פואמה של שלמות פואטית ומוסיקלית פלאית. פיענוח חדש של טעמי המקרא המסורתיים מגלה כי אלה טמונים בחובם הוראות מנגינה וקצב מוזיקליים אשר חושפים, בדיוק ועקביות את הרכב המקרא. בזכותם מתגלה הטקסט המקראי כאופרה חרוזה מושלמת המולחנת בכל מגוון הסגנונות המוזיקליים הפואטיים המוכרים בעולם. כל מילה ומילה בתורה, אבן הראשה של כתבי הקודש היהודיים, האיסלמיים והנוצריים, משרתת תפקיד חיוני בשירה אלוקית זו, ועל כן ניתן לקבוע כי ספר זה מגלם את השלמות האומנותית הגבוהה והמופלאה ביותר הידועה לאדם. בנוסף התגלה כי יתר ספרי התנ"ך, ובהם כמובן ספר התהלים, כתובים אף הם במלואן כיצירות מוזיקליות חרוזות מושלמות ללא יוצא מן הכלל.
ובמילים אחרות: תורתנו הקדושה – הספר המפורסם ביותר בעולם, שבו קוראים המוני אנשים יומם ולילה ללא הרף בכל יום ויום – היא למעשה שיר חרוז, בעל ממדים אדירים ומורכבות עצומה. וטעמי המקרא, ששימושם המוזיקלי המדויק נשכח במשך אלפיים שנה, הם הסימנים שמורים לנו כיצד לקרוא, או ליתר דיוק לשיר, שיר אלוקי זה. ניתוח הסגנונות המוזיקאליים בתורה לפי השיטה שהתגלתה מראה כי היא כוללת בתוכה מנגינות ומקצבים בסגנונות בני ימינו – דוגמת אופרה, סגנונות לטיניים ודרום אמריקאיים, ואפילו – ג'אז וראפ, שמקצביהם תואמים את כל חוקי הטכניקה הפואטית והמוסיקלית המודרנית ללא כל דופי. ההיקף, המורכבות, והרמה המקצועית של השירים מתעלה על הדמיון מכל בחינה אפשרית.
פלא מוזיקאלי זה הוא בעל השלכות גדולות מבחינה דתית ואף היסטורית, וחושף את תפארת התרבות היהודית בארץ ישראל, את החיים המוזיקאליים והאינטלקטואליים המפותחים, ואת הקידמה האומנותית ששררו בבירתה ירושלים בתקופות שלפני החורבן הבית השני. תגלית זו מאפשרת לנו לשמוע ולהבין את צלילי השמחה, הצהלה, והרינה של התרבות היהודית העתיקה. היא חושפת בפנינו את הצבעים המוזיקאליים העזים והמרשימים של התפילה הקדומה, את מנהגי החגים, ואת הששון של קהל המתפללים שעה ששרו מול בורא התרבויות הקדוש הנצחי. תגלית זו גם שופכת אור חדש על שהתרחש בתקופת כיבוש ארץ ישראל בידי אויביה. ועל כן ניתן לקבוע כי הגילוי פותח לדיון מחדש את כל המסלול ההיסטורי של ההתפתחות האומנות הפואטית והמוזיקלית העולמית...
עיור טעמי המקרא המסורתיים
כידוע, טעמי המקרא הם סימנים המלווים כמעט את כל כתבי המקרא, נוסף על סימני הניקוד. הם מופיעים מכל צדדי האות הכתובה – אחריה, מעליה, ומתחתיה – ומצוינים בצורות גרפיות, כגון קווים קצרים או ארוכים, קשתות וחצים. טעמי המקרא נועדו להגדיר את האופן שבו יש לָשיר בְּקול את המילים הכתובות, והם אף מעידים על הקֶשר שבין המילים בַּמשפט. יש טעמים המורים על הפסקות בין מילה למילה, ולעומתם יש טעמים המורים שיש לחבר בין המילים ולקוראן כמקשה אחת. עד כאן, כל מה שידענו על טעמי המקרא עד עתה, וחשבנו כי מאז ומעולם. ואז...